מכון ifo, אחד המכונים הכלכליים המובילים בגרמניה, פרסם ביום שלישי (13.10.2026) מודל חישובי לפיו הגבלה נוספת של הגישה לנתוני אימון עלולה לגרוע מהערך המוסף של גרמניה 155 מיליארד יורו. ההודעה המלאה זמינה במקור הראשי: ifo Institute, הודעה לעיתונות.
מה נאמר במקור
לפי ifo, AI גנרטיבי יכול להוסיף לגרמניה 440 מיליארד יורו בשנה עד 2034. אם הגישה של מפתחי AI לנתוני אימון תיעשה קשה יותר, הסכום הזה יקטן ב-155 מיליארד יורו, כשליש ממנו. ההפחתה מתפצלת לארבעה ערוצים: האטה באימוץ (45 מיליארד יורו), מודלים פחות מתקדמים (75 מיליארד יורו), אובדן פוטנציאל מחקרי (25 מיליארד יורו) ופיתוח פחות AI באירופה (10 מיליארד יורו).
המחברים הם פרופ' Oliver Falck מ-ifo וMartin Thelle מ-Implement Consulting Group. המחקר נערך בשיתוף Implement Consulting Group ו-ifo, ביוזמת CCIA Europe וGoogle. ההודעה מציינת שהנתונים הם הערכות של פוטנציאל ולא תחזיות.
Falck אמר: "מי שרוצה מודל AI אירופי ברמה עליונה לא יכול במקביל להפוך את הגישה לנתוני אימון למסובכת מדי. אי אפשר לקבל את שניהם." לדבריו, אירופה מוגבלת כיום לכ-2 עד 3 טריליון טוקנים במאגר נתונים חופשי מזכויות יוצרים, בעוד מודלים מובילים בעולם משתמשים ב-15 עד 36 טריליון.
ההמלצה של המחברים: לשמור על חריג ה-text and data mining (TDM) בהקשר המסחרי, בצירוף חובות שקיפות מידתיות, תקן opt-out מעשי ומוכר בינלאומית, ושיתופי פעולה מרצון עם בעלי זכויות. לפי ההודעה, הנציבות האירופית בוחנת את ההנחיה מאז מאי 2026, והמחברים טוענים שעצם אי־הוודאות כבר מרחיקה משקיעים מאירופה.
מה לא אומת
המודל הוא של ifo ושל המחברים, ולא נבדק עצמאית בכתבה הזו. הנתון מבוסס על הנחות לגבי אימוץ, איכות מודלים ופיתוח מחקרי, ולכן הוא מייצג פוטנציאל מודל ולא תוצאה צפויה. דיווח Reuters על ההודעה מתאר את הנתון כ"155 מיליארד יורו בשנה", וההודעה עצמה מציגה אותו כהפחתה מתוך 440 מיליארד יורו בשנה עד 2034.
כדאי לשים לב גם למימון: המחקר הוזמן על ידי CCIA Europe וGoogle. זה לא פוסל את החישוב, אבל הוא מסביר למי יש עניין בטיעון הזה.
ההקשר האירופי
הדיון על נתוני האימון מתנהל במקביל ליישום ה-AI Act ולבחינה מחדש של חריג ה-TDM בהנחיית זכויות היוצרים של האיחוד. ifo מציג את הסוגיה כשאלה כלכלית: לא רק האם מותר לאמן מודלים על תוכן, אלא כמה ערך תלוי בתשובה. גרמניה נמצאת במרכז הדיון כי היא כלכלה תעשייתית גדולה, וכל הגבלה על גישה לנתונים עשויה להשפיע על ענפים רבים.
למה זה חשוב
זו הערכה כלכלית של מכון מחקר, לא החלטה רגולטורית, והיא לא קובעת מה ייכתב בחוק. אבל היא מספקת מספר שיכול לשמש את שני הצדדים בוויכוח. מי שרוצה להחמיר ברגולציה צריך להתייחס לנתון, ומי שרוצה להקל יכול להשתמש בו כטיעון. לקריאה נכונה של המספר חשוב לזכור שמדובר בחישוב פוטנציאל, במימון חלקי של שחקנים בתעשייה.
מקורות: ifo Institute, הודעה לעיתונות, 13.10.2026: המקור הראשי. Reuters דרך Economic Times: דיווח משני.