מודעות פוליטיות שנוצרו בבינה מלאכותית כבר אינן יוצאת דופן בקמפיינים האמריקאיים. לפי ניתוח שפרסמה ניו יורק טיימס היום, קמפיינים וקבוצות פוליטיות הפיצו לקראת בחירות האמצע 220 מודעות כאלה. גם Bloomberg Government מתארת את התופעה: מודעות AI מציפות את המרוצים לאמצע, למרות הקריאות לרגולציה.
הבחירות ייערכו ב-3 בנובמבר, והן מבחן ראשון לכלים החדשים בקנה מידה רחב. ככל שירדה העלות של יצירת וידאו, קול ותמונה, קל יותר להפיק מודעה שנראית כמו צילום אמיתי של מתמודד, או כמו ציטוט שלא נאמר מעולם. חלק מהמודעות אפילו לא מנסות להיראות אמיתיות: לפי Al Jazeera, מודעות של המועמד הרפובליקני לתפקיד מושל ניו יורק, ברוס בלייקמן, מציגות את ראש העיר זוהרן ממדאני וקתי הוצ'ול משתפים פעולה בגינה ומדברים על העלאת מחירים, אף שאף אחד מהם לא הופיע בהן.
למה כמעט אין סימון
בארה"ב אין עדיין חוק פדרלי שמחייב לסמן מודעות פוליטיות שנוצרו בבינה מלאכותית. לפי Al Jazeera מ-9 באוקטובר, 31 מדינות כבר חוקקו חובת סימון, אבל חוקים אלה חלים בתוך גבולות המדינה, ולכן מודעה ארצית אינה נופלת בהם באופן אוטומטי. בלייקמן טען שהמודעות שלו סומנו כמופקות ב-AI, אך הסימון מופיע בהן רק לכמה שניות בתחילתן. המפלגה הדמוקרטית בניו יורק הגישה תלונה לוועדת הבחירות של המדינה.
הנתונים של אוניברסיטת ווסליאן מציירים תמונה דומה, אם כי במדידה אחרת. בעדכון מ-4 בספטמבר נספרו לפחות 164 מודעות שנוצרו או שולבו בהן כלי AI, בהוצאה של פחות מ-80 מיליון דולר. כ-80% מהמודעות וההוצאה הגיעו ממפיצים רפובליקניים או פרו-רפובליקניים, ו-69% מהמודעות לא כללו גילוי על שימוש ב-AI. לפי Bloomberg Government, ווסליאן מונה כיום לפחות 137 מיליון דולר. המספר של ניו יורק טיימס (220 מודעות) גבוה יותר, וההפרש עשוי לנבוע משיטת הספירה ומהמועד שבו נמדד כל מחקר. אלה מדידות שונות, ולא השוואה ישירה.
הקשר רחב יותר
הוויכוח על סימון מודעות אינו חדש, אבל בחירות האמצע מדגישות אותו. ברמה המדינתית כבר יש מסגרות, וגם בקליפורניה נדונה לאחרונה מדיניות AI, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר בהרקע על ניוסום והמדיניות של קליפורניה. מדיניות כזו עוסקת במודלים ובמוצרים בכלל, ואילו השאלה במודעות היא מי מפיק את התוכן ומי אחראי לו מול המצביעים.
גם בזירה הבינלאומית הכלים עצמם הופכים לעניין מדיני, כפי שכתבנו על הצעת סין להוסיף 40 טכנולוגיות AI לרשימת היצוא.
מה זה אומר לקורא הישראלי
הוויכוח האמריקאי רלוונטי גם לישראלים שעוקבים אחרי הבחירות שם. תוכן פוליטי שנוצר בחו"ל מגיע בקלות גם לרשתות הישראליות. השאלה שהמקרה האמריקאי מעלה, האם מי שרואה מודעה צריך לדעת שנוצרה ב-AI, ומי אחראי לה, היא שאלה שגם ועדות הבחירות והכנסת בישראל יצטרכו להכריע בה בעצמן.
השורה התחתונה
לפי ניו יורק טיימס, השימוש במודעות AI בבחירות האמצע הוא כבר שגרה ולא ניסוי. מה שחסר הוא כלל אחיד. בשבועות הקרובים כדאי לעקוב אחרי שני דברים: אם ועדות הבחירות הפדרליות יגיבו לתופעה, ואם מדינות נוספות יאמצו חובת סימון לפני הבחירות ב-3 בנובמבר.
מקורות:
ניו יורק טיימס, 16.10.2026: https://www.nytimes.com/2026/10/16/us/politics/midterm-elections-ai-generated-ads.html
Bloomberg Government, 16.10.2026: https://news.bgov.com/bloomberg-government-news/ai-campaign-ads-flood-midterm-races-despite-calls-for-regulation
אוניברסיטת ווסליאן, מחקר מדיה, עדכון 4.9.2026: https://mediaproject.wesleyan.edu/releases-090426/
Al Jazeera, 9.10.2026: https://aljazeera.com/economy/2026/10/9/ai-deepfake-ads-grow-more-popular-in-us-midterm-campaigns-blurring-truth